יום ראשון, 25 באפריל 2010

סיכום המאבק להשארת רעים

‏25 אפריל 2010

הורים וחברים יקרים שלום,

ברצוננו להודות לכל השותפים למאבק שנעשה בידיים נקיות.

ל 207 המשפחות שלומדות בבית הספר ותרמו מכספם למאבק.

ביום רביעי האחרון "ועד נשארים ברעים" הפסיד בעתירה שהגיש נגד העירייה באופן שאינו מביא כבוד לאף אחד.
תשובת העירייה והדיון שהיה בבית המשפט בעקבותיה השאיר את כולנו האזרחים, תושבי העיר, ההורים ללא כל כבוד.
העירייה ומערכת המשפט גילו זלזול כל כך גדול בכולנו שאי אפשר אפילו להתנחם בכך שאכן "נלחמו והפסדנו בכבוד". למן ההתחלה ידענו שקיימת נטייה מסוימת בבתי המשפט לטובת הרשויות אך למה שקרה בפועל לא ציפינו כלל.
לאורך כל המאבק סבלנו מיחס בריוני מצד העירייה ובעיקר מהעומדים בראשה בעבר ובהווה, אך לא ציפינו שבתגובה לעתירה לגיטימית של הורים, העירייה בתשובתה תפתח בהתקפה ממוקדת על כבוד ההורים ועל זכותם למחות על אי-צדק.
לא די בכך וכל הכתוב בתשובת העירייה נע בין אמת למחצה עד לשקרים במצח נחושה.
כאשר קראנו בראשונה את תגובת העירייה כמעט שמחנו כי חשבנו שהם ממש "לא נורמלים" או ש"נפלו על הראש" בכתיבת שקרים בוטים כל כך ,שכל כך קל להראות שהם שקר וכזב ולתומנו חשבנו שזה חייב לעבוד לרעתם.
זה מראה עד כמה היינו תמימים ועד כמה העירייה יודעת שההגנה הטובה ביותר זו התקפה גם אם היא מלאה בשקרים. השופט שקרא את תשובתם לא הוטרד מהבריונות ולא מהסגנון.
הוא קיבל את כל דבריהם כתורה מסיני מתוך הנחה שעירייה \ גוף ממשלתי לא ישקרו לבית המשפט.
הוא חרץ את דעתו עוד לפני שלעו"ד שלנו הייתה אפשרות להוכיח את השקרים הרצופים בתשובת העירייה . כל הדיון היה מוטה לטובת העירייה מתחילתו ורק הנוכחות הגבוהה של ההורים העותרים באולם בית המשפט מנע ממנו לדחות את העתירה על הסף.
מצורפת תשובת העירייה לעיונכם : קישור לתשובת העירייה.
במידה ותרצו להעמיק מצורפת טבלת ניתוח של תשובת העירייה: טבלת ניתוח

מה שמנע דיון אמיתי בנושא הינה הרשימה שהעירייה צרפה מתוך כוונת מרמה להציג מצג שווא בו רוב ההורים תומכים במעבר.
מצורף נספח 12 לתשובת העירייה. את ניתוח השמות המופיעים בו ניתן לראות בטבלת ניתוח
בזה בעצם נסתם הגולל על כל הדיון ומשם כל מילה הייתה מיותרת.
לא עזר שהעו"ד ניסה להראות את העובדות האמיתיות.
לסיכום, נלחמנו עד הסוף, לא הסכמנו להיכנע לבריונות ולמרות זאת הפסדנו בקרב.

אנו מקווים שלא הפסדנו במלחמה על החינוך של ילדנו ועל זכויותינו כתושבים ואזרחים.

אנו מודים לכולכם על התמיכה, הנכונות לסייע , המילים החמות, העזרה שהענקתם לנו בתור נציגיכם ובעיקר אמונכם בנו ובצדקת המאבק.

בברכה
ועד נשארים ברעים
עו"ד דניאל רייזנר, גיל גפרי, דורון כהנסקי, תמיר בן-ציון

יום חמישי, 22 באפריל 2010

ותודה לחיים ביבס

ותודה לחיים ביבס
אז זהו, בית המשפט פסק שההחלטה להעביר את "רעים" איננה בלתי סבירה.
פסק, ואנחנו כמובן מכבדים את פסיקתו.
השאלה היא מהו "סביר". ועל כך , מן הסתם, נמשיך להיות חלוקים.
האם סביר לפרק בי"ס מוביל, מצטיין ,עטור פרסים ותשבוחות, ייחודי וקהילתי רק משום שהוא חורג מגבולות השכונה?
האם סביר להחליט עבור מי שבחר בבי"ס רעים, במיקומו הנוכחי לפני שש שנים (ואף אחד , מר ביבס, לא אמר לנו שזוהי אפסניה זמנית, בניגוד מוחלט למה שטען עורך-דינך), שעכשיו עליו ללכת למקום אחר רק בגלל שיקולים עירוניים – פוליטיים?
האם סביר לפרק את הרקמה האנושית שנוצרה, את הביחד, את המרחבים והירוק (10 דונאם לעומת 4...) שאפשרו לבי"ס לקיים את כל מה שיש בו, רק על מנת לנסות ולשחזר זאת שוב במקום אחר?
האם סביר לפגוע בקבוצה אחת, על מנת להיטיב עם קבוצה אחרת?
אבל, בעירנו, כמו בארצנו, כשיש כבר משהו טוב, איכותי, ובולט בתיפקודו – זו כנראה סיבה טובה דיה
לחבל ולהרוס. הרי אין מקום במחוזותינו לבולטות ומצויינות. הבינוניות שולטת בכל.
תודה לך מר ביבס, לך ולכל יועצייך. הצלחת. נשתדל לזכור זאת בבחירות הבאות לראשות העיר.
ואגב, האם אתם ערוכים כעת לתת מענה תומך ומלווה לתהליך הפירוק? האם יש לכם תכנית התערבות? בביה"ס נמצאים תלמידים שלא יודעים היכן ילמדו בשנה הבאה, כיוון שהוריהם טרם החליטו. ישנם שם תלמידים שיודעים שעליהם להיפרד מהרבה חברים, לעבור לבי"ס חדש, לכיתה חדשה (למרות שסמל ביה"ס ישאר....). הרבה חשש ותחושת חוסר בטחון אופפת את כולם. לא, אין צורך בתשובתך, מר ביבס, אנחנו כבר הבנו על מי אפשר וכדאי לסמוך, עלייך בוודאי שלא.
אני אף מציעה לדיירים החדשים שעומדים לאכלס את המבנה של רעים לבחון היטב את דרכי הגישה
אליו. בא כוחו של ראש העיר טען בבית המשפט שהדרך והחניה שנסללו (ע"י העיריה) בואכה בי"ס
רעים אינם ראויים ומהווים סכנה ..... אין ספק שהגישה למשכננו החדש ברחוב ראובן בטוחה וראויה שבעתיים. שם מדובר ברחוב צר, המאכלס 4 גנים, שני בתי –ספר וישיבה תיכונית אחת, ומגרש חניה
היכול להכיל פחות ממחצית מספר המכוניות לעומת המגרש של רעים... אבל, סבירות, כפי שכתבתי,
היא דבר יחסי ושנוי במחלוקת.

ואני קוראת לכל התומכים הנלהבים במעבר להמשיך ולהפגין התלהבות וחשק גם כשתקראו לבוא ולהטות שכם בטיפול וטיפוח בית הספר, לקראת בואם של ילדנו לשם. יהיה צורך בעזרה רבה, האמינו לי.

ועוד מילה לסיום, עם המון תודה (אמיתית), לאלה שהובילו את המאבק, ניהלו אותו באופן הגון ושקול,
לכל מי שפתח את ליבו וכיסו למען ילדנו שלנו, לכולנו. כן, אני מודה לכולנו. הלכנו עם האמת שלנו, נאבקנו על הבית באופן דמוקרטי וראוי. ילדנו יכולים להיות גאים בנו.

יעל וייצמן 22/4/2010