אתמול בערב התקיימה ישיבת הנהגת הורי בית הספר והסתיימה ללא תוצאות מוסכמות על כלל ההורים. אי לכך, החלטנו להמשיך במאבק בלתי מתפשר למען השארת בית הספר רעים פתוח.
אנחנו נשארים ב"רעים"
מאז הקמתה, שואפת מודיעין-מכבים-רעות להוות יעד מושך ומועדף עבור משפחות המחפשות מקום מגורים איכותי בפריפריה של "גוש דן", במחצית הדרך בין מישור החוף לעיר הבירה. יתרונותיה הידועים של העיר הם שלושה:
1) פתרונות דיור מתקדמים במחירים סבירים.
2) חינוך איכותי לילדים.
3) חיי קהילה ערים, "מהסוג הישן".
עם העלייה החדה במחירי הדיור בעיר בשנים האחרונות, נותרו מרכיבי החינוך והקהילתיות כמוקדי המשיכה העיקריים שלה.
דווקא בשל כך, מתמיהה במיוחד החלטתה האחרונה של עיריית מודיעין מכבים רעות להביא לסגירתו של בית הספר "רעים".
בית הספר "רעים" הוא אחד מבתי הספר הותיקים בעיר המאוחדת מודיעין-מכבים-רעות. במקור – הוקם בית הספר על מנת לשמש את הילדים הרבים שנולדו בישוב הקהילתי רעות. עם חלוף השנים, כתוצאה מהתמעטות הילדים ברעות והאיחוד המורכב עם הישובים הסמוכים מכבים ומודיעין, הפך בית הספר לבית הספר המרכזי לתלמידי שכונות מודיעין הסמוכות. כיום, מאוכלס בית הספר, בשכבות גיל מכיתה א' ועד כיתה ו', בכ-650 תלמידים משכונות השבטים, מוריה ומשואה בעיר.
בית הספר "רעים" נבדל מכל יתר בתי הספר היסודיים בעיר בשניים:
1. מבחינת הישגים פדגוגיים, בית הספר "רעים" הוא המוסד החינוכי המוביל בעיר. בימים אלה נודע כי תלמידי בית הספר השיגו ציון ממוצע בבחינות ה"מיצב" של משרד החינוך הגבוהבהרבה מהממוצע הארצי ומשאר בתי הספר בעיר. בדומה – לבית הספר "רעים" האחוז הגבוה ביותר של ילדים המשתתפים ב"יום שליפה" לבית הספר למחוננים בשכבות הגיל של כיתות ד'-ו', עוד אינדיקציה טובה לרמתם.
הישגיו המרשימים של בית הספר ותלמידיו לא נעלמו מעיני משרד החינוך, ובעקבות זאת בית הספר "רעים" הוא מועמד מוביל לפרס החינוך, המוענק מדי שנה על ידי נשיא המדינה ושר החינוך לבתי ספר מצטיינים.
2. בית הספר "רעים" הינו ייחודי בכך שהוא ממוקם, גיאוגרפית, בתפר בין רעות, שכונת משואה (גבעה שיא) ושכונות השבטים (בוכמן). כל כיתות בית הספר מבוססות על שילוב בין האוכלוסיות של שכונות מוריה, השבטים ומשואה (גבעה שיא), באופן שילדי בית הספר מכירים ומתחברים עם מגוון רחב יותר של ילדים מעירם. בכך, בית הספר מהווה גשר של שותפות בין השכונות ותושביהן, תוך הגשמת חזון "העיר המאוחדת".
אז מדוע מבקשת עיריית מודיעין-מכבים-רעות לסגור דווקא את בית הספר "רעים"? בית הספר היסודי היחיד בעיר המשלב מצוינות בחינוך עם שילוב קהילתי, שתי מטרות אשר לכאורה נחרטו על דגל העירייה?
לעירייה שתי תשובות עיקריות:
1. ראשית, לגישתם אין המדובר בסגירה אלא בסך הכל ב"העתקה" של בית הספר, על כלל מוריו ותלמידיו, מהמבנה הנוכחי שלו למבנה אחר (וחדיש יותר), ברחוב ראובן, בליבה של שכונת השבטים.
2. ה"העתקה" של בית הספר מחויבת מטעמים של "תכנון חינוכי", שכן עיריית ממ"ר בחרה לאמץ מודל של "בתי ספר שכונתיים". לפי חזון זה – בכל שכונה יפעלו מספר בתי ספר יסודיים קטנים-יחסית, המותאמים לגודל האוכלוסייה בשכונה. בדרך זו, כך נטען, ניתן ספק לכל תלמיד פתרון חינוכי איכותי קרוב למקום מגוריו.
האמת – נשמע רעיון מצוין. אבל כאשר בוחנים את הרעיון מעט יותר לעומק – מתגלים הקשיים:
ראשית – לא מעט אנשי חינוך מובילים במדינה מתנגדים למודל "בתי הספר השכונתיים", בין היתר בשל העובדה שהוא מעודד ניכור ואליטיזם, ומחדד ומשמר פערים סוציו-חברתיים בתוך ערים.
שנית – מיקומם של בתי ספר שכונתיים בתוך אזורי מגורים צפופים לעולם יוצר בעיות קשות של תחבורה ובטיחות. וככל שבתי הספר גדולים יותר – כך בעיות התחבורה והבטיחות גדולות יותר.
ושלישית – הניסיון מלמד כי בית ספר איכותי אינו מוצר-מדף אשר ניתן לייצרו יש-מאין תוך שנה. אין קושי גדול להקים מבנים ולאיישם במורים בעלי תעודות הוראה. אבל בכך אין די כדי לייצר מוסד חינוכי מוצלח.
חינוך איכותי מחייב לא רק מבנה ומורים, אלא גם מרכיבים נוספים כגון מסורת חינוכית, צוות מנוסה, מעורבות קהילתית ותשתיות מתאימות. כל אלה קיימים בבית הספר "רעים". אף אחד מאלה לא מתקיים בבית הספר החלופי המוצע על ידי העירייה לתלמידי בית הספר, ברחוב ראובן שבעיר.
מצורפת בזאת טבלה השוואתית של מאפייני בית הספר "רעים" כיום אל מול המבנה החדש המוצע על ידי העירייה. הנתונים שבטבלה מדברים בעד עצמם ונעשה ברור לכל כי המבנה החדש אינו מתוכנן, אינו מיועד ואינו מסוגל להכיל בית ספר מסוגו של בית ספר "רעים".
בשורה התחתונה, הפתרון המוצע על ידי העירייה הוא להעביר את תלמידי בית הספר "רעים" למבנה צפוף ומוזנח במרכזה של שכונת השבטים. תיקון טעות – הפתרון המוצע על ידי העירייה הוא להעביר רק חלק מתלמידי "רעים" למבנה הצפוף והמוזנח, שכן העירייה מודעת היטב לעובדה שהמבנה החדש צר מלהכיל את כל תלמידי בית הספר כיום. תקוותם היא שכל ההורים שילדיהם הלומדים בבית הספר והמתגוררים בשכונת משואה (כ – 150 תלמידים במספר), יעדיפו להעביר את ילדיהם לאחד משני בית הספר אשר יוותרו בקירבה לשכונתם, ובכך יימצא פתרון מסוים למצוקה. במילים אחרות –
העירייה מהמרת על כך שכרבע מאוכלוסיית בית הספר, אשר תתייאש מההרחקה של בית הספר למרחק של שני קילומטרים ומעלה מבתיהם, תעדיף לוותר על הלכידות החברתית הקיימת (רבים מילדי שכבת כיתות ה', לדוגמא, נמצאים יחדיו כבר שש שנים, מאז גן החובה) והמצוינות של הצוות החינוכי, לטובת נוחות תעבורתית. ומה אם הם טועים?
מה אם תושבי שכונת משואה, או אפילו רק כמה עשרות מתוכם, יעדיפו בכל זאת להשאיר אל ילדיהם באותן כיתות עם חבריהם מזה שנים רבות? לאלוהים הפתרונות, משום שלעירייה אין.
כפי שגם אין לה פתרון לארבעת הכיתות בבית הספר החדש הממוקמות בתוך מקלט; כפי שגם אין לה פתרון להעדר הכמעט-מוחלט של שטחים פתוחים בבית הספר החדש; כפי שגם אין לה פתרון להעדרן של כיתות ייעודיות ללימודי אמנות ומחשבים; כפי שאין לה פתרון להיעדרם של ספריה וחדרי ספח לרווחת התלמידים; וכפי שגם אין לה פתרון אמיתי לקשיי התחבורה הקשים והסיכונים התחבורתיים בסביבת רחוב ראובן כתוצאה מריכוז בתי הספר ברחוב.
מתברר אם כן שהמשמעות האמיתית של המונח "העתקה", מונח שבאמצעותו מנסה העירייה להרגיע את קהל ההורים בבית הספר, היא הקמתו של בית ספר חדש בשכונת השבטים, במבנה צר ולא מטופח, אשר יתבסס על חלק (יש לקוות גדול) של קהל תלמידי "רעים", וחלק (יש לקוות גדול אף הוא) של צוות המורים של "רעים", וחלק (כבר עתה ברור שלא גדול) של התשתית של בית ספר "רעים". אין המדובר באמת ב"העתקה" של בית הספר, אלא בסגירתו של בית ספר "רעים" ובהקמתו של בית ספר חדש, ונחות ממנו, תחתיו. למצער– לא נתפלא אם החלק היחיד של בית הספר "רעים" אשר באמת יועתק במלואו לבית הספר החדש יהיה שם בית הספר.
שאלנו את עצמנו אם הממונים בעירייה אינם מודעים לכל אלה? הרי העובדות והנתונים הם גלויים וברורים. אז מדוע באמת מבקשת העירייה לסגור את בית הספר היסודי המוביל בעיר לטובת פתרונות חינוכיים חלקיים ונחותים, אשר בוודאות יפגעו פגיעה קשה, הן חינוכית והן חברתית במאות משפחות מתוך תושבי העיר?
אנו איננו יודעים בוודאות את התשובה לשאלה זו, אך ביכולתנו להצביע על לפחות שני גורמים נוספים העשויים לשפוך מעט אור על הנושא:
1. קיימת קבוצה לא גדולה יחסית של משפחות, תושבי רחוב ראובן (הרחוב שבו מצוי בית הספר המוצע החלופי) הלוחצות לחץ כבד על מנת שבית הספר "רעים" יועתק לרחובם. במבט ראשון רצונן של משפחות אלה נראה מעט תמוה – הרי מדוע הן מעוניינות ל"העמיס" על רחוב מגורים בית ספר כה גדול ורעשני? ההסבר הרשמי אשר מספקות אותן משפחות הוא כי, במיקומו הנוכחי, בית הספר "רעים" מרוחק מבתיהם מרחק רב יחסית, ולכן הן מעוניינות לקרבו אל בתיהם, מטעמי נוחות תעבורתית. אולם, בבדיקה מעמיקה יותר מתברר במהרה כי סיפור הנוחות התחבורתית הוא רק משני לסיבה העיקרית, סיבה אשר מטעמי תרבות-דיבור אי אפשר לבטא בפומבי. מזה כשנה מבנה בית הספר ברחוב ראובן מאוכלס בבית ספר ממלכתי דתי, שיבוץ הגיוני בהחלט בשים לב לעובדה שהישיבה התיכונית של האזור ממוקמת אף היא באותו רחוב, במבנה שכן.
וזהו ככל הנראה חששם של תושביו החילוניים של רחוב ראובן – שרחובם יהפוך לריכוז של מוסדות חינוך דתיים, ובכך ישתנה אופיו של הרחוב ללא שוב. לפיכך, תושבי הרחוב החילוניים לוחצים על העירייה להעתיק את בית הספר הממלכתי דתי מרחובם למקום אחר בשכונה, ולהחליפו בבית ספר ממלכתי חילוני – הוא בית ספר "רעים".
2. בית הספר רעים הוא בית ספר "מהדור הישן". שטח גדול; מבנה רחב-מימדים ושטוח; שטחים ירוקים הן בתוך בית הספר והן בסמוך לו; מסדרונות רחבים; חניה בשפע (יחסית). לא בונים כיום בתי ספר מסוג זה. בדיוק מסיבות אלה, מתקן איכותי ונדיר מסוג זה יהיה מבוקש ביותר על ידי גורמים פרטיים, המוכנים לשלם כסף רב עבור קבלת המבנה לצורך הקמת מוסד חינוכי פרטי. כאשר שואלים את העירייה מה תוכניותיה לגבי מבנה בית הספר "רעים" התשובות אינן ברורות.
בהעדר תשובה ברורה, ישנן שמועות על "מכרז" בין כמה גורמים פרטיים. שמועות אחרות מדברות על כך שהמבנה כבר הובטח למוסד חינוכי פרטי זה או אחר. מה שכבר כנראה ברור הוא שהפסדן של משפחות ילדי בית הספר "רעים" יהיה רווחתם של ילדי מוסד חינוכי פרטי כלשהו, ואולי אף של הגוף שישלשל לכיסו את הסכומים הגבוהים אשר ישולמו על "נכס האיכות".
אז למה באמת עיריית מודיעין מבקשת לסגור את בית ספר "רעים" דווקא עכשיו? בגלל שלוחצים עליה לעשות כן, ובגלל שכדאי לה לעשות כן. שתי סיבות מצוינות עבור גוף פוליטי כגון העירייה. שתי סיבות לחלוטין לא מוצדקות מבחינה עניינית.
אנו, קבוצה גדולה של הורים לילדים בבית הספר "רעים", איננו מוכנים להשלים עם כך שבית הספר האיכותי ביותר בעיר; בית הספר בו ילדינו זכו להישגים פדגוגיים מהמעלה הראשונה; בית הספר אשר אליו אנו מעוניינים לשלוח גם את הדורות הבאים - ייסגר על מנת לשרת אינטרסים של קבוצות לחץ, יתרון כלכלי או תכנון עירוני לקוי. בשביל רבים מאיתנו, הבטחת חינוך איכותי לילדינו היתה מהסיבות הבולטות אשר בגינן בחרנו להעתיק מגורינו לעיר. מאותה סיבה – אנו נחושים להיאבק, בכל המישורים, כנגד התכנית הנוכחית של העירייה, על מנת להבטיח לכל ילדינו, את המסגרת החינוכית אשר לה הם ראויים.
