אמא מודאגת - כיצד המעבר ישפיע על הילדים

מכתב שנשלח למערכת ע"י אם מביה"ס רעים שביקשה להישאר בעילום שם (מובא כאן כלשונו):

כאמא שחשוב לה,אני רוצה להאיר את תשומת לב ההורים לנושא הרגשי פסיכולוגי.
מה השינוי יעשה לילדים,לחברויות שיצרו בקושי רב,לבטחון העצמי שלהם, לגיבוש הזהות החברתית שמתחילה אצל הילדים בשנים קריטיות אלו? אני רוצה לשתף מנסיוני:

בני לומד בכיתה מסויימת בבית הספר רעים, בשלש השנים האחרונות עברנו קשיים רבים מאוד (אפילו פנייה למפקחת) עד אשר,ביזע ודמעות, התגבשה כיתה שנעים להגיע אליה,שאין איומים ואלימות.הגענו אל "הנחלה" אחרי שנים רבות של סבל וחרדות ושעות רבות שהורים החסירו מעבודתם לצורך ישיבות ומעקבים אחר הנעשה בכיתה ובהפסקה.

סוף סוף, אני שולחת את בני עם שקט נפשי לבית הספר ולא חרדה מידי שעה לקבל טלפון שמשהו קרה ולא צריכה לחקור אותו איך עבר היום בכדי לדלות אינפורמציה כזו או אחרת.
היום,לאחר תקופה ארוכה וקשה ביותר,שכל הורי הכיתה יכולים להעיד ולהסכים איתי שעברנו,ילדי חוזר הביתה והוא מיוזמתו מספר כמה היה כייף בכיתה ואיך כולם משחקים יחד בהפסקות ויש גיבוש ואוירה טובה,

האם דווקא עכשיו אחרי כל המאמצים ואחרי כל החוויות שנחשפנו אליהם בעל כורחנו בשנים הקודמות,
אנו נותנים בכזאת קלות לשבור שוב את הכלים ולשים את ילדנו שוב כשפני נסיון??

שוב להמר על ילדים חדשים ,צוות חדש (בחלקו לפחות) וכיתה ובית ספר שאיננו מכירים? הלא אנחנו נשארים במודיעין,לא עברנו דירה,אפילו לא עברנו רחוב או שכונה,אם כן מדוע ילדנו צריכים לעבור בית ספר???

האם עיר העתיד שמתהדרת באינטגרציה תיצור כעת במו ידיה מעמדות?
הילדים צריכים לשמוע במסדרונות בית הספר שילדי "שכונת מוריה" ילמדו שם וילדי"שכונת משואה" ילמדו במקום אחר? שמפצלים? איזה מסר מעבירים לילדים בפיצול הזה? מדוע מפצלים את הילדים והחברים לכל עבר מבלי להתחשב בהשלכות הרגשיות והפגיעה בדימוי העצמי של הילדים... ?

האם בגלל שמודיעין היא עיר צומחת הילדים שלנו צריכים להיות שפני נסיון בבתי ספר צומחים?? הלא כאמור,לא עברנו דירה אם כן מדוע עוקרים את ילדנו מחבריהם ומבית הספר שלהם לפני סיום היסודי? האם הפיצול זה הוא תשתית לכך שבעוד 3 שנים ילדי משואה גם לא יוכלו להרשם לחטיבת "מור"?

האם לכך חותרת העירייה?

בברכה,

אם דואגת.