יום שלישי, 15 בדצמבר 2009

במה נעסוק כשנעבור לבית ספר חדש - מניסיון

מעבר למבנה בית ספר חדש ?
כל מה שרציתם לשאול ולא ידעתם את מי..

אני קוראת ושומעת טיעוני בעד וטיעוני נגד שכולם ודאי נכונים בעבור כל אחד מהצדדים –
מכתבי זה נועד לעלות נושא נוסף שלא עלה כלל ומן הסתם כלל ההורים אינם ערים לבעיה של מעבר לבניין ושטח שזה עתה נבנו ועדיין בתהליכי בנייה שדרוג ושיפור.

10 שנים אנו גרים במודיעין בגבעה C.
לפני כשמונה שנים היה זה המאבק העיקש של קבוצת הורים
שהניחה את יסודותיו של בי"ס ניצנים- בתי אז בת 6 הייתה בשכבה הראשונה שהתחילה את לימודיה בחט"צ –וסיימה 7 שנות לימודים בניצנים.

בשנים הראשונות הייתי חברה בוועד ביה"ס והייתי עדה לנושאים שהעסיקו הן את הועד ובעיקר את הנהלת בית הספר. 90% מהזמן האנרגיה והמשאבים הושקעו בפתרונות בינוי, בטיחות, ציוד , שיפור פני השטח, בדיקת ליקויים רבים, וכמובן רכישת ציוד אלמנטארי שהעירייה הייתה אמורה לצייד את בי"ס.

הועדה החשובה והעסוקה ביותר של הועד הייתה עסקה בבינוי ,בטיחות ושיפור המקום הפיזי– הבטחותיה של העירייה נמצאו בפער גדול ביותר למציאות בשטח.

הבעיות היו רבות והצורך לתת לילדינו את הטוב ביותר מבלי להמתין שנים אילץ את הועד להקצות כספים רבים של ההורים לרכישה של ציוד, הצללות, ספרים לספריה כהנה וכהנה הוצאות שבמקום שיוקצו לפעילות חינוכית פדגוגית נותבו ליצירת מצב לימודי סביר.

המלחמות הבלתי פוסקות מול העירייה הפכו אותנו ההורים לידענים גדולים בתחום הבינוי,קבלנים, גננות ועוד וכך גם הנהלת בית הספר שנשאבה בלית ברירה ומיטב משאביה יועדו לאפשר לילדים להתהלך במבנה ראוי ולא מסוכן. הצד הפדגוגי ,לימודי הודחק הצידה וברור הוא שילדים נפגעו מכך מאוד.

רק בשנה הרביעית התחיל הועד לעסוק גם בנושאים הקשורים בתחום החינוכי. אילו הן חוויותיי ממעבר לביה"ס חדש. קחו זאת לתשומת לבכם.

רונית אטלינגר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה