ותודה לחיים ביבס
אז זהו, בית המשפט פסק שההחלטה להעביר את "רעים" איננה בלתי סבירה.
פסק, ואנחנו כמובן מכבדים את פסיקתו.
השאלה היא מהו "סביר". ועל כך , מן הסתם, נמשיך להיות חלוקים.
האם סביר לפרק בי"ס מוביל, מצטיין ,עטור פרסים ותשבוחות, ייחודי וקהילתי רק משום שהוא חורג מגבולות השכונה?
האם סביר להחליט עבור מי שבחר בבי"ס רעים, במיקומו הנוכחי לפני שש שנים (ואף אחד , מר ביבס, לא אמר לנו שזוהי אפסניה זמנית, בניגוד מוחלט למה שטען עורך-דינך), שעכשיו עליו ללכת למקום אחר רק בגלל שיקולים עירוניים – פוליטיים?
האם סביר לפרק את הרקמה האנושית שנוצרה, את הביחד, את המרחבים והירוק (10 דונאם לעומת 4...) שאפשרו לבי"ס לקיים את כל מה שיש בו, רק על מנת לנסות ולשחזר זאת שוב במקום אחר?
האם סביר לפגוע בקבוצה אחת, על מנת להיטיב עם קבוצה אחרת?
אבל, בעירנו, כמו בארצנו, כשיש כבר משהו טוב, איכותי, ובולט בתיפקודו – זו כנראה סיבה טובה דיה
לחבל ולהרוס. הרי אין מקום במחוזותינו לבולטות ומצויינות. הבינוניות שולטת בכל.
תודה לך מר ביבס, לך ולכל יועצייך. הצלחת. נשתדל לזכור זאת בבחירות הבאות לראשות העיר.
ואגב, האם אתם ערוכים כעת לתת מענה תומך ומלווה לתהליך הפירוק? האם יש לכם תכנית התערבות? בביה"ס נמצאים תלמידים שלא יודעים היכן ילמדו בשנה הבאה, כיוון שהוריהם טרם החליטו. ישנם שם תלמידים שיודעים שעליהם להיפרד מהרבה חברים, לעבור לבי"ס חדש, לכיתה חדשה (למרות שסמל ביה"ס ישאר....). הרבה חשש ותחושת חוסר בטחון אופפת את כולם. לא, אין צורך בתשובתך, מר ביבס, אנחנו כבר הבנו על מי אפשר וכדאי לסמוך, עלייך בוודאי שלא.
אני אף מציעה לדיירים החדשים שעומדים לאכלס את המבנה של רעים לבחון היטב את דרכי הגישה
אליו. בא כוחו של ראש העיר טען בבית המשפט שהדרך והחניה שנסללו (ע"י העיריה) בואכה בי"ס
רעים אינם ראויים ומהווים סכנה ..... אין ספק שהגישה למשכננו החדש ברחוב ראובן בטוחה וראויה שבעתיים. שם מדובר ברחוב צר, המאכלס 4 גנים, שני בתי –ספר וישיבה תיכונית אחת, ומגרש חניה
היכול להכיל פחות ממחצית מספר המכוניות לעומת המגרש של רעים... אבל, סבירות, כפי שכתבתי,
היא דבר יחסי ושנוי במחלוקת.
ואני קוראת לכל התומכים הנלהבים במעבר להמשיך ולהפגין התלהבות וחשק גם כשתקראו לבוא ולהטות שכם בטיפול וטיפוח בית הספר, לקראת בואם של ילדנו לשם. יהיה צורך בעזרה רבה, האמינו לי.
ועוד מילה לסיום, עם המון תודה (אמיתית), לאלה שהובילו את המאבק, ניהלו אותו באופן הגון ושקול,
לכל מי שפתח את ליבו וכיסו למען ילדנו שלנו, לכולנו. כן, אני מודה לכולנו. הלכנו עם האמת שלנו, נאבקנו על הבית באופן דמוקרטי וראוי. ילדנו יכולים להיות גאים בנו.
יעל וייצמן 22/4/2010
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה