נשארים ברעים: נשארים ברעים - עדכון מס' 8 בהורים, על העתירה בהרחבה

נשארים ברעים - עדכון מספר 8 להורים

שלום לכולם,

כידוע לכם, אחד הכיוונים שאנחנו מקדמים הוא אפשרות הגשת עתירה מינהלית כנגד תכנית העירייה. לצורך זה גם החלנו באיסוף 200 ש"ח ממשפחות התומכות במהלך. מטרתו של מייל זה לספק לכם הסבר קצר על מהות המהלך, ותמונת מצב של סטטוס הטיפול בנושא. בהזדמנות זו נעדכן כי מבצע גיוס הכספים יימשך בימים הקרובים - הודעה על כך תבוא בנפרד.

בעדכון הפעם:

העתירה המנהלית - הסבר וסטטוס
מה חדש בבלוג (וגם נשיא המדינה שם)
קישורים ומידע חשוב (לשמאלכם)

העתירה המנהלית - הסבר וסטטוס..

מה זו עתירה מינהלית?
עתירה מינהלית היא הליך משפטי בו אזרח, או קבוצה של אזרחים, פונים לבית משפט מוסמך על מנת לתקוף החלטה של רשות מינהלית (כגון המדינה או עירייה). עד לפני כעשור, כל העתירות הופנו במישרין לבית המשפט העליון, בשבתו ב"כובע" של בית המשפט הגבוה לצדק. בשנת 2000, מתוך כוונה להקל את העומס על בית המשפט העליון , ניתנו סמכויות לדון בעתירות מינהליות גם לחלק מבתי המשפט המחוזיים. אחד התחומים אשר הועבר לבתי המשפט המחוזיים היה נושא החינוך. משמעות הדבר כי כיום, עתירה כנגד החלטה של עירייה בתחום החינוך צריכה להיות מופנית לבית המשפט המחוזי שלו סמכות מקומית בעיר. במקרה שלנו - המדובר בבית המשפט המחוזי בת"א.

מה הטענות בעתירה מינהלית?
עתירה מינהלית, בדומה לבג"ץ, אינננה משפט "רגיל". ככלל, אין הופעת עדים ואין חקירות. במקום זאת - הבסיס העובדתי מוצג לבית המשפט באמצעות תצהירים כתובים. על מנת שבית משפט ימצא לנכון להתערב בהחלטה של רשות מינהלית, על העותרים לשכנעו כי נפל פגם בהחלטה באחת ממספר עילות. שתי העילות העיקריות הן: חוסר סמכות (הרשות שקיבלה את ההחלטה לא היתה מוסמכת לקבל את ההחלטה, או לא קיימה את ההליכים הפורמליים הנדרשים לצורך קבלתה); וחוסר סבירות(ההחלטה אינה מאזנת כיאות בין האינטרסים השונים; אינה מידתית; נתקבלה בחוסר שקיפות; או נתקבלה משיקולים זרים לעניין). חשוב להבין - הנטל לשכנע את בית המשפט כי מתקיים אחד או יותר מהפגמים הללו הוא על העותרים.

מה הסיכויים בעתירה מינהלית?
הרבה עתירות מינהליות נדחות בשל העובדה שהן מוגשות מוקדם מדי (חוסר מיצוי הליכים קודם כל מול הרשויות); בשל העובדה שהן מוגשות מאוחר מדי (שיהוי בהגשת עתירה); או בשל העובדה שהן לא מצליחות לשכנע את בית המשפט כי נפל פגם מהותי בתהליך קבלת ההחלטות של הרשות המינהלית. כוונתנו לנסות להימנע ממכשולים אלה, וישנן דוגמאות רבות של עתירות אשר כן התקבלו (לרבות בנושאים הרבה יותר רגישים ציבורית מאשר תחום החינוך). בנוסף - פעמים רבות יש בעצם הגשת עתירה מינהלית כדי לקדם מו"מ בין הצדדים לצורך מציאת פתרון מוסכם.

מה אתם עושים?
יצרנו קשר עם אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל בתחום העתירות המינהליות , אשר הסכים לקחת על עצמו את התיק. הדיון מול המשרד נחלק לשני חלקים - האחד: לימוד החומר וגיבוש דעה אם יש סיכוי סביר לעתירה. אנו מצויים בעיצומו של הליך זה. נבקש להדגיש כי אם נגיע למסקנה כי אין לנו "קייס" מספיק טוב, לא נבזבז את כספי ההורים על מהלך סרק. השני - הגשת העתירה וניהולה בבית המשפט. נבקש להבהיר כי, מבחינתנו, המדובר במהלך שיהיה נכון לנקוט בו רק אם נגיע למסקנה כי מוצו כל דרכי הפעולה האחרות. אנו בהחלט מעדיפים שלא להיזקק לחלופה זו, אלא אם כן לא תוותר בידינו ברירה.

מדוע אספתם כסף, אם עדיין לא החלטתם האם להגיש את העתירה?
כידוע, הליך משפטי אינו זול. בנוסף - מתוך תחושת אחריות בחרנו את אחד המשרדים הטובים במדינה בתחום. לפיכך, לא רצינו להחל במהלך מבלי שיכולנו להעריך האם ביכולתנו לממן את המהלך. אנו שמחים לדווח כי ההיענות של ההורים היא מדהימה. לפיכך, אם כל מי שהצהיר שהוא מוכן לשלם באמת ישלם - נראה שיהיה בידינו הסכום הנדרש לצורך הגשת העתירה ברמה הגבוהה ביותר, אם נגיע למסקנה כי זו הדרך הנכונה לפעול.

מדוע אינכם חושפים את הטיעונים המפורטים שאתם שוקלים לטעון?
באופן טבעי, חשיפה מוקדמת של טיעונים, מסמכים וראיות ספציפיים יכולה לפגום בסיכויי העתירה, שכן כל מה שאנו כותבים מגיע במישרין גם לגורמי העירייה ולגורמים האחרים אשר תומכים בפעילותה. עם זאת, בכוונתנו לעדכנכם באופן שוטף באשר להתקדמות הטיפול בנושא, ונשמח להשיב לשאלות נוספות, ככל שנוכל.

תודה על כל התמיכה והעזרה.

בברכה,

צוות "נשארים ברעים"